בשנים האחרונות עובר הציבור הישראלי מהפכה בכל מה שקשור בבשר: מגדלי הבקר, הקצבים וכמובן שגם הלקוחות מגלים בקיאות והבנה – מה שמחייב את ספקי הבשר לעלות רמה.
הבקר היום זוכה לתנאי גידול קפדניים, לתזונה מדודה ואיכותית יותר מבעבר ולפיקוח קפדני ומגיע לשווקים בגיל המתאים. אגב הבקר הישראלי הוא דל קלוריות לעומת בשר תוצרת חוץ. בשר הבקר מקורו בעגלים בני שנה ובשר עגל חלב בעגלים בני חמישה חודשים שניזונו מחלב בלבד.
חשוב לדעת כי בשר הבקר עשיר בברזל ובויטמינים מקבוצת B-12 אין בעיה לאכול אותו כל עוד שומרים על איזון מסוים (ולא אוכלים אותו כל יום פעמיים אחרת רמת הכולסטרול עלולה לעלות).
הבשר המבוקש כיום בארץ הוא בשר בקר מסיבות שונות: המחיר הזול יחסית, מתאים לצורות צלייה ובישול רבות מאוד וזמין בדרך קבע.
בשר הבקר המשובח ביותר שייך לעגלות מעורבות בנות 17-14 חודש, צבעו בהיר יותר משל בהמות בוגרות ובשרן משויש (שומן בשילוב בשר שמזכיר שיש) בשומן צעיר ואיכותי. לא ניתן להשיגו בכל חנות אלא רק באיטליז המקפיד על איכות גבוהה ומחירו גבוה בהתאם.
בשר באיכות הרבה יותר נמוכה שייך לבהמות הבוגרות בנות 8-5 שנים: בשר זה מלא גידים, קשה יותר ובעל סיבים ומחירו נמוך בהתאם.
אנו ממליצים על איכות ולא על כמות.
יישון הבשר משבח את טעמו בבישול ובייחוד בצלייה בגריל גז: בתהליך זה נשמר הבשר במקררים מיוחדים השומרים על לחות וטמפ’ קור מתאימות (בתלייה בחדר קירור יבש למשך שבועיים). תהליך היישון מפתח בבשר אנזימים הגורמות לרקמות הקשות להתפרק. אח”כ המשך יישון הנתחים הקטנים יותר יארך עוד מספר שבועות. תהליך זה הופך את הבשר לרך יותר ועסיסי יותר. בתום היישון אגב ייאבד הבשר עד 20% ממשקלו הוא יכיל פחות מים וטעמו יהיה הרבה יותר טוב וצבעו ייהפך לאדום כהה.
אכילת כבד אווז – חומר למחשבה
האווז הוא עוף כשר בלי שום ספק, וממילא גם כבד האווז מעיקרו הוא כשר.
הידעתם? אווזים מוחזקים בכלובים צרי ממדים, וזאת כדי שלא יוכלו לזוז ולהוציא אנרגיה ובצורה כזאת כל המזון שנדחס לגופם ישמש להשמנה.
צורת ההאכלה של האווזים נעשית שלוש פעמים בכל יום, כחצי קילו תירס מבושל נדחס בחזקה אל תוך הושט של האווז ע”י מכונה מיוחדת לשם כך, שאליה מחובר צינור ארוך, שאורכו ורוחבו מתאימים לושט של האווז והמלעיט תופס את האווז ומכניס הצינור לושט ומסובב בידית שבידו. כך במשך שלושה שבועות משקלו של האווז מוכפל ממשקלו המקורי (עד פי עשרה ממשקלו הנורמאלי).
מכיוון שמאכילים את האווזים בעל כורחם ,נמצא אצלם פצעים ונקבים באזור הושט, נמק בכבד ודימומים פנימיים (כתוצאה מלחץ האוכל שמוחדר אליהם והצינור שמוכנס לושט שלהם).
המוצר המתקבל בסופו של תהליך הפיטום האכזרי הוא כבד חולה, עשיר ברעלים ובכולסטרול המופק מאווז מעונה שמצוי במצב גסיסה.
לאחר סדר ההלעטה אין האווזים יכולים עוד להתקיים ולחיות ולכן ממהרים לשחוט אותם מיד בתום שבועיים להלעטתם. עצם הדבר שאין הם יכולים לחיות עוד, הוא סימן לטריפות.
יש באכילת אווזים כאלה חששות הלכתיים כבדים מאוד הנוגעים לאיסורי תורה- יש בכך עניין חמור של “צער בעלי חיים” שהרי ההלעטה נעשית באופן אשר כל נפש אדם תסלוד אף מלהביט בו, והרי שתורתנו הקדושה מתבססת על דרכי ונתיבי שלום.
בשנים האחרונות חל שיפור בישראל בכך שהחלו להלעיט את האווזים ע”י צינור קצר, והחלו להאכילם בדייסת אורז רכה שאינה גורמת לפציעתם בוושט האווז (שזו הבעיה העיקרית בכשרותו) כך נגרם פחות צער לאווז ולכן יש מקום להקל בעניינו.
עגל חלב
בשר עגל העגלים המכונים “עגלים רכים” או “עגלי חלב”, הינם, למעשה, עגלים שנתלשו והוצאו בכוח מעל אמותיהם סמוך לזמן ההמלטה וגודלו בצורה כזו שתהפוך אותם לחולים. העגלים נכלאים ושרויים בתאי עץ חשוכים, קטנים וצרים בהם אינם יכולים להסתובב ולנוע.
כל שהם יכולים הוא לעמוד או לרבוץ. המטרה בכליאתם בכלובים קטנים היא למנוע מהם הפעלה של שרירים כך שבשרם יהיה רך יותר, ולמנוע שריפת קלוריות “בזבזנית” ומיותרת.
כדי שבשרם יהיה רך וחוור, מזינים אותם בדיאטה נוזלית בלבד של תחליף חלב נטול ברזל וסיבים, שגורמת להם לאנמיה.
רצפת התא אינה מרופדת בקש, כדי שהעגלים לא יכרסמו אותו וכך יזכו במנת ברזל החיונית לבריאותם, אך פוגמת בטעם בשרם.
עצוב לשמוע, אך בימיהם האחרונים של העגלים התאים כה צרים וצפופים להם, עד שאינם יכולים לעמוד בנוחות.
העגלים נשחטים בערך בגיל 4 חודשים לאחר חיי סבלות ואכזריות.
אפשר ליהנות ממגוון רב של סוגי בשר ועופות מבלי לקחת חלק (אמנם לא באופן ישיר) בשיטות גידול לא נאותות. חשוב לנו להעביר מסר זה אודות בעלי החיים כחומר למחשבה לפני הקנייה הבאה באטליז..
עד כאן על קצה המזלג…